כל חיי אני אזכור את איך שאמא שלי הייתה נותנת לנו לצלות דגים שאבא שלנו דג מתור האגמים הקפואים בקוטב והכלב היה תמיד נותן לנו מהעצמות שלו כדי שנאכל מהם גם היה לו לב זהב ועכשיו אני כאן בתל אביב יפו ההורים שלי בטח יהיו מופתעים כשישמעו על זה היום אני בעצמי אחראי על רב הכלבים בקוטב ואנחנו כמו משפחה אחת גדולה אני מודה על הזכות להיות בשליחות כזו מידי יום ביומו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *